בנד נ' מי שיקמה בע"מ

פסק דין

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 9,579 ₪. לטענתו, ביקש לבצע תוספת בניה, ולצורך כך נדרש על ידי העירייה להתקין קו ביוב חדש בביתו. התובע שילם לנתבעת סך של 18,100 ₪ כשנאמר לו שלאחר ביצוע העבודות יישלח אליו חשבון סופי וצפויים להיות החזרים.

כשקיבל את החשבון הסופי הסתבר לו כי החשבון הוא שקרי, כך נכתב על ידו בכתב התביעה. התובע פנה לנתבעת, זו הציעה לו להשיב לו 1,000 ₪, אולם התובע לא נעתר להצעה.

לטענת התובע, המחירים ששולמו לקבלן גבוהים מהמחירים שנקבעו בהצעת המחיר שנמסרה לו. עוד טוען התובע כי שולם לקבלן עבור משאבה נגררת למרות שלא היתה במקום כלל משאבה.

לטענת התובע, אילו הייתה הנתבעת מפקחת על העבודה, הייתה מפחיתה באופן משמעותי את התשלום לקבלן, וכך היה על התובע לשלם פחות.

לשם הדוגמא, טוען התובע, כי שולם לקבלן עבור צינורות סך של 122 ₪ ליחידה במקום 94 כפי שנקבע בהצעת המחיר שקיבל. כמו כן שולם לקבלן, עבור תוספת לשוחה סך של 567 ₪ - רכיב שלא היה בהצעה המקורית, וכן סך של 792 ₪ עבור מפל – רכיב שאף הוא לא היה בהצעה.

התובע צירף לכתב התביעה טבלה על מנת להשוות בין המחירים כפי שנרשמו בהצעת המחיר שנמסרה לו, לעומת המחירים ששולמו לקבלן.

לטענת הנתבעת התשלום שבו חויב התובע, נערך על פי דיווחי הקבלן ועל פי העלות אותה נדרש התאגיד לשלם לקבלן.

נציג הנתבעת העיד ואמר כי הצעת המחיר שנמסרה לתובע ניתנה על פי מכרז משנת 2004, וכשבוצעה העבודה בשנת 2012 שולם המחיר על פי מכרז חדש. נציג הנתבעת הסביר כי בהצעת המחיר שנמסרה לתובע נרשמה תוספת של 18% לצורך התאמת המחירים לאור העובדה שהמכרז ישן, וכן 17% תקורה שהתובע לא נשא בעלותה. מדבריו אלה של נציג הנתבעת עולה כי למרות הפער שנמצא לכאורה בין המחירים, הרי שלמעשה אין כל פער בין המחיר ששולם בסופו של דבר לקבלן, לבין המחיר ששילם התובע. תוספת התקורה ותוספת התאמת המחיר הביאה לכך ששולם לקבלן סכום דומה מאד לסכום אותו התבקש התובע לשלם.

לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את כתבי הטענות והמסמכים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ביחסים שבין התובע לבין הנתבעת, קוימו החובות החוזיות, ולפיכך לא קמה לתובע כל עילת תביעה כנגד הנתבעת.

מעבר לכך, במסמך, אותו צירף התובע, נכתב כי למחירים הנקובים נוסף סך של 18%, התייקרות – כפי שהסביר נציג הנתבעת, וכן 17% תקורה – כך שסך הכל, ספק אם קיים הבדל משמעותי בין הצעת המחיר, שהוצגה לתובע, לבין החשבונית שהציג הקבלן.

לאור האמור הריני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: